הרצאה במכון ויצמן , 14 ביוני , 2006 בערב עיון בנושא "מנהיגות בעתות מלחמה . " ההרצאה שלי תעסוק , מעצם טבעו של נושאה , בתופעת המנהיגות . נושא הדיון הוא דוד בן גוריון , אולי המנהיג המובהק ביותר שהעמידה הציונות . בהרצאה המרתקת של קודמי הלל כהן , דובר על המנהיג המוביל את עמו . אני נזכר בסיפור על אחד ממנהיגי המהפכה הצרפתית מירבו , שנם את שנתו והתעורר בבהלה לשמע מצהלות המון מריע הצועד ברחוב מתחת לחלונו . מירבו אץ אל המרפסת וראה המון אדם וכשילים ומקלות בידיהם . " לאן אתם רצים " ? זעק מירבו , " הלוא אני המנהיג " ! קפץ והתייצב בראש הטור . בתוך זמן קצר התברר לו שההמון עושה דרכו אל הבסטיליה … אני חושב שסיפור זה מציג במדויק את היחס בין מנהיג ובין עמו . המנהיג , יותר משהוא מוביל — הוא מובל . בעניין זה אביא סיפור נחמד של פרופ' יהושע אריאלי , מורי ורבי . בספרו היסטוריה ופוליטיקה הוא מספר על שיחה שהתקיימה בינו ובין בן גוריון בתחילת שנות השישים של המאה שעברה , בתקופת פרשת לבון והמערכה הציבורית שהתנהלה אז נגד בן גוריון . אריאלי עצמו נמנה עם קבוצת הפרופסורים , חברי מפא"י רובם , שהקימו את קבוצת " מן היסוד"...
אל הספר