ציונות ופטריוטיות

המגמה הרווחת כיום בספרות הסוציולוגית היא להרחיב את משמעות המושג " פטריוטיזם" ולהחילו לא רק על הזיקה אל ארץ המולדת , כי אם גם על הזיקה אל קבוצת ההשתייכות האתנית ( הלאום . ( במגמה זו טמון קושי כפול : יש בה כדי לטשטש את המשמעות ה"נקייה" של המושג המקורי " ) אהבת המולדת ( " ואת ההבדל בינו לבין המושג " לאומיות" " ) אהבת הלאום . ( " הרי בין השניים קיים בכל זאת הבדל של ממש , ולו רק בשל העובדה שכל אחד מצמד המושגים הללו מייצג זיקה אל מושא מסוג שונה לגמרי ( ארץ או מקום לעומת עם . ( אבל עיקרו של דבר הוא שההבדל הברור בין שני המושאים מזמין גם שוני בסוג הזיקה לכל אחד מהם . הזיקה אל הארץ או אל המקום אינה יכולה להיות זהה לזיקה אל העם . זו זיקה מסוג אחר , והשלכותיה שונות לגמרי מהשלכותיה של הזיקה האחרת . קיים ללא ספק הבדל עצום בין הזיקה אל " בני המקום" או " המקומיים" לבין הזיקה אל " בני השבט" או " בני הלאום , " בייחוד בכל המקרים שהמקום מכיל כמה שבטים או עמים נבדלים זה מזה . יתר על כן , יהיה קשה לעמוד על המשמעות המהפכנית שנודעה בהיסטוריה למעבר מן התרבות השבטית הנומדית — ששררה בה רק הזיקה אל בני השבט , קרו...  אל הספר
עם עובד