בימי מלחמת העולם השנייה משלו בכיפת השיח של השומר הצעיר שני סמלי גבורה : סטלינגרד וורשה . יערי דירג אותם בסדר זה , אגב הסתייגות מה בדבר ורשה , שמקורה בחשש מפני ההשלכות השליליות של מסר " הלחימה עד הסוף . " בשנות המלחמה ההיא ומיד לאחריה הוא ביקש לעמעם את הילת הגבורה של מלחמת הגטאות ולרומם את ערך החיים על פני המוות . בדבריו חזר ונשנה המוטיב " לא אמות כי אחיה , " אגב מתן עדיפות לגבורת החיים על פני מות גבורה . במלחמת העצמאות , כאשר היישוב נלחם על עצם קיומו ולמען השגת עצמאותו , יערי חדל להדגיש את עליונות גבורת החיים על פני מות גבורה , אולם הוא לא ויתר על דירוג ערכי של סוגי המוות . לנפילתם של לוחמים על אדמתם היה בעיניו ערך גבוה מלמותם של לוחמי הגטאות , והעובדה שהמאבק התנהל בארץ היא זו שעשתה " את צער הדורות לכוח פדות , שחרור , חירות . " בימי מלחמת העצמאות הוא צירף את גבורת חברי התנועה בימי השואה לשרשרת הגבורה הלאומית לדורותיה . את הגבורה שהתרחשה " שם" הוא אימץ , ניכס , לתנועה " כאן , " ונעזר באירועים שקרו " אז" כאמצעי לחיזוק מעמדם של מפ"ם והקיבוץ הארצי " עכשיו . " המהלך של יצירת שני אגפי גבורה ...
אל הספר