ד’ תודר הקדמה רישום הפעילות החשמלית של המוח באמצעות אלקטרואנצפלוגרם ( electroencephalogram – EEG ) מוכר לנו מתחילת המאה . 20-ה המדידות המרובות שנעשו בעקבות פיתוח טכנולוגיה זו מאפשרות להבחין בין פעילות חשמלית תקינה באזורי המוח השונים לבין פעילות חשמלית בלתי תקינה . בדרך זו התבסס הקשר בין תבנית זו או אחרת של פעילות חשמלית במוח לבין סוגי הפרעות ותסמינים בעלי ביטוי קליני . על זיהוי זה של תבניות תקינות ובלתי תקינות מבוססת טכנולוגיית הנירופידבק : באמצעות תהליך של התניה היא מאפשרת לאמן את גלי המוח המתקבלים מן הרישום לפעול באופן תקין . האדם המטופל באמצעות טכנולוגיית נירופידבק מקבל חיזוק צלילי , חזותי או תחושתי בכל פעם שנרשמת פעילות חשמלית תקינה של מוחו , ואילו פעילות בלתי תקינה אינה זוכה לחיזוק כזה . בעשור האחרון נהוג להשתמש בסרטים כאמצעי לחיזוק . המטופל צופה בסרט , ואיכות הצפייה מושפעת מהתפקוד המוחי . כשמופיעים גלי מוח תקינים , איכות הצפייה טובה . כשמופיעים גלי מוח המוגדרים לא רצויים , איכות הצפייה פחות טובה . באופן זה מועבר למוח משוב , שהוא הבסיס לתהליך ההתניה . חזרה על פעילות זו בכמה וכמה מ...
אל הספר