א’ ויצמן , א’ מנור מבוא הטיפול התרופתי בהפרעת קשב מבוסס בעיקרו על תכשירים שמגבירים את פעילות המערכת הדופמינרגית ו / או את המערכת הנוראדרנרגית . הטיפול התרופתי הוא סימפטומטי , ולכן מדי פעם יש להעריך מחדש את נחיצותו . כפי שנכתב במבוא לספר , טיפול תרופתי בלבד מוגבל ביכולתו לסייע במקרים של הפרעות קוגניטיביות בהתארגנות , בתכנון ובבחירת סולם עדיפויות . לפיכך , הטיפול המומלץ הוא שילוב של תרופותעםטיפולקוגניטיבי-התנהגותי ( CBT ) וחינוכי-משפחתי-חברתי Goldman ) . ( et al . 1998 Zametalkin & Ernst 1999 הטיפול המוקדם חשוב מאחר שמדובר בהפרעה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר בילדות 8 % -7 % ) מהילדים ) המתמידה גם בשנות הבגרות . ( Antshel et al ., 2011 ) ( 5 % -4 % ) התסמונת נמשכת בגיל ההתבגרות ובגיל המבוגר , וטיפול מוקדם מאפשר שיפור מתמשך בהישגי הילד , בהתפתחותו , ביכולתו לרכוש הרגלי למידה ודרכי התמודדות יעילים , בתפקודיו הרגשיים , בדימוי העצמי שלו ובהשתלבותו בחברה . ( Hechtman , 2000 ) ממריצים מנגנון הפעולה הטיפול בתרופות ממריצות הוא בדרך כלל הטיפול הנבחר בהפרעת קשב . הוא יעיל מאוד ומביא לשיפור משמעותי בפעל...
אל הספר