מ’ לרמן אבחון פסיכולוגי הוא חלק אפשרי , אך לא הכרחי , מהאבחון הכוללני הרב-צוותי של ילד או ילדה , נער או נערה , מבוגר או מבוגרת , שפונים עם אפשרות של הפרעת קשב . זאת שיטה לקבלת מידע התפתחותי מהימן , מוחשי וסטנדרטי על היכולת ועל ההתנהגות של הפונה בתחומים רבים . התחומים המרכזיים באבחון הפרעת קשב הם טווח קשב קצר , אימפולסיביות ונטייה להיסח הדעת , קשיים בארגון ובוויסות החשיבה , הרגשות , וההתנהגות בזמן ובמרחב , אי-שקט מוטורי וקושי לפעול בהתאם למצופה מנורמות חברתיות . מלבד זאת , האבחון הפסיכולוגי של הסובלים מהפרעת קשב שם דגש על היכולות האינטלקטואליות , ההישגים הלימודיים , כישורי השפה , הקואורדינציה החזותיתמוטורית , התנהגות ההסתגלות והתפקוד האישיותי , ואף על בעיות נלוות , כגון ליקויי למידה , בעיות התנהגות , דיכאון , חרדה , דימוי עצמי נמוך וקשיים באינטראקציה ביןאישית . עם זאת , האבחון הפסיכולוגי אינו מהימן דיו בפני עצמו . לפי ברקלי , העוסק רבות בתחום זה , זהו כלי שיעילותו ( רגישותו והספציפיות שלו ) נמוכים יחסית Barkley & ) . ( Murphy 2010 כיום אין מבחן פסיכולוגי יחיד מהימן לאבחון הפרעת קשב . מש...
אל הספר