א’ מנור , ש’ טיאנו אחת השאלות הדורשות התייחסות בהקשר של הפרעת הקשב היא מידת ההתערבות של החברה בשיקולים רפואיים , ובאופן ספציפי יותר , מתי החברה מחליטה שזכותה להתערב בשיקולים הטיפוליים של אנשי המקצוע ולקבוע קריטריונים לתפקודו של הרופא . הסוגיות שהחברה דנה בהן ומחליטה להתערב הן בדרך כלל משתי קבוצות עניין . האחת היא בנושאים שיש עליהם דעות או סטיגמות חברתיות מושרשות מקדמת דנה . השנייה היא בעניינים שבין רפואה לחברה . דוגמה לקבוצת העניין הראשונה היא חוק הנוער ) טיפול והשגחה ( ) תיקון מס’ ) 11 התשנ . 1995-ה” דוגמה לעניין השני היא הצעות חוק לפיקוח על רישום תרופות מעוררות לקטינים בעלי הפרעת קשב , הצצות בכנסת ישראל מדי פעם , במטרה למסד את דרך רישום התרופה ולקבוע את המוסמכים לכך . חוק כזה עלול להיות תקדים המנוגד לחופש המקצועי והאקדמי של הרופא בכלל ושל המומחים בפרט . העיסוק בסוגיה זו הוא דוגמה לאותן סוגיות רפואיות בפסיכיאטריה , שהביטוי הקליני של הפרעה או של מחלה בהן הוא התנהגותי , לעתים התנהגות חמורה ואף עבריינית , כגון שבירת מסגרות ערכיות מקובלות . בהקשר זה קיימת תחושה בציבור , וממנו היא עוברת למ...
אל הספר