א’ מנור חלק זה של הספר עוסק בקליניקה , דהיינו בתמונה שהילד מביא לאבחון ולטיפול במרפאה . הפרקים שבו נקבעו על פי תקופות בית הספר : תקופת קדם-בית הספר , תקופת בית הספר היסודי , גיל ההתבגרות בחטיבת הביניים ובתיכון וגיל הבגרות . חלוקה זו משקפת לא רק שלבים שונים בהתפתחותו של הילד , אלא גם את הפן שהוא אולי המשמעותי ביותר בחייו של הילד עם הפרעת קשב - בית הספר . החומרה של הפרעת הקשב נאמדת לפי מידת ההפרעה עצמה , לפי חומרת ההפרעות הנלוות - אם יש כאלו - לפי גורמים מגינים וגורמי סיכון ( הכוללים גורמים נוספים , ( וכן לפי תנאי המשפחה והסביבה . עם זאת , לכל הילדים הסובלים מהפרעת קשב מכנה משותף : הקושי להתמודד עם לימודים פורמליים , לשבת ולהקשיב בכיתה , להכין שיעורי בית וכדומה . כל הורה לילד עם הפרעה זו , וכך גם כל מבוגר שסובל ממנה , יכול לתאר בעיות אלו כקו פרשת המים - המקום שבו הקושי הופך במהירות לבלתי נסבל ומחייב את נושאו לפנות לאבחון ולטיפול . מעניין לציין , שקושי זה אף הוא עשוי להופיע בכמה רמות , בהתאם למשתנים שונים , כך שלא כל הילדים יגלו את קשייהם במישור הלימודי באותו הגיל . רובם יתוודעו לקושי כבר...
אל הספר