זמן קצר לאחר העלייה ארצה , כשהייתי בן שבע , יצאתי עם חברי אורי ניישולר ( לימים גלבוע ) אל החלקה ליד ביתנו בכפר יחזקאל שהצמיחה צמחי בר לרוב , בהחלטה לטעום את טעמם של העלים השונים . הכול התנהל בלי בעיות עד שהגענו לעלים הרעננים של האחילוף . רק נשכנו את העלה וחשנו צריבה חזקה בלשון ובכל חלל הפה . מה לא עשינו כדי להשתחרר ? שתינו מים , אכלנו עפר . כלום לא הועיל . אינני זוכר איך נגמר הדבר , אבל זה היה שיעור חשוב בהכרת הטבע הארץ ישראלי . מקובל לחשוב היום כי בשנים הראשונות לחיי אדם נקבעות בו כל התכונות היסודיות . אינני יודע מה הבאתי אתי מרוסיה , אבל על פי הרגשתי שש השנים של חיים בכפר יחזקאל הן בלי ספק השנים המעצבות שלי . יצאתי משם " מושבניק , " גם לאחר עשרות שנים בקיבוץ . מתוך אורחות החיים של המושב , בלי ניסוחים , נטבעו בי הרעיונות היסודיים שהנחו אותי כל החיים : תפיסת החיים הציונית–ארץ ישראלית ; הסוציאליזם ; היחס לעבודה – חובת האדם להתקיים מעבודתו בלי לנצל אחרים ; כל אחד , גם ילד , חייב לעבוד ; המקום המכריע שניתן לעבודת האדמה ; והפשטות בחיים – באוכל , בלבוש , בלי תכשיטים ובלי בגדים להתפאר בהם . ...
אל הספר