האם ההתחקות הפופולרית אחרי 'שורשים משפחתיים / כדי לחשוף את הזהות האישית והתרבותית — הוא תהליך פרוגרסיבי או רגרסיבי ? האם הקדמה אפשרית רק אחרי 'טיפול שורש , ' המשרש את העצבים החיים של הדור הישן , או שמא אין עץ החיים מסוגל עוד לצמוח ולהסתעף אם שורשיו מתים ? כרי לבחון תורות של קדמה חברתית והתפתחות אישית לאורן של השאלות האלה , שיסודן במחשבה דיאלקטית מהסוג ההגליאני דרוויני , אנסח מחדש את הדילמה שלנו : האם התפתחות חברתית ואישית כרוכה בחיסול המעמד השליט הישן או האב האדיפלי , 'שאינם כשירים עוד ?' או שמא אפשרית הקדמה גם אם החזה ' שעבר זמנה' ( המעמד הישן או האב ) המצויה לכאורה בקונפליקט עם האנטיתזה ( המעמד החרש או הבן , ( ממשיכה להתקיים יחד עם המעמד או הדור החרש ? השימוש שאני עושה כאן בתווית הכפולה או בכותרת המחוברת 'דיאלקטיקה הגליאנית דרווינית , ' אינו נטול מגמה . חיבור שמותיהם של הגל ודרווין בא לומר שהאמונה בתהליך אבולוציוני טלאולוגי בלתי נמנע על דרך 'שרידות הכשירים ביותר' נוסח ררווין — כמוה כקביעה , לפי מונחיו של הגל או ליתר דיוק של מרקס , שהקדמה החברתית מתרחשת באמצעות התהליך של הכרח היסטורי ...
אל הספר