פעם האזנתי להרצאה של נציבת שירות בתי הסוהר בניו יורק בפני אסירים , ועצתה להם הסתכמה בסיסמה : 'אל תשרתו כאן את הזמן שלכם , ( don't serve time ) השתדלו להפוך את הזמן למשרת שלכם ... ' ! את האמירה הזו אפשר לנסח מחדש כדלהלן : אם לומדים מן ההיסטוריה , היא אינה חייבת לחזור על עצמה ! ומשמעותה היא כי היעד הסופי של חקר ההיסטוריה , כלומר חקר הזמן שעבר , ( ואין הבדל לעניין זה אם המחקר לוקה בהטיה ואם לאח הנו ללמוד ממנה , ולא להיות אסיר בתוכה . אכן , לוי שטראוס עצמו טוען כי 'הבחירה של ההיסטוריון על איזה תחום היסטורי יוותר , מצטמצמת תמיר לבחירה בין היסטוריה המלמדת אותנו יותר ומסבירה פחות , והיסטוריה שמסבירה יותר ומלמדת פחות ' , 1966 , Levi-Strauss ) עמ' . ( 262 ראויה לציון העובדה כי בהקשר של 'הסיפור של ארנה , ' דחה סארטר את הרעיון של עיוות החיים , אף אם עיוות זה מספק את הצורך האנושי בחוויות של הרפתקה . אף על פי כן , הוא כלל בבירור את הגישה התועלתנית והסלקטיבית כלפי העבר במושג ה'טוטליזציה' . ( i 960 , Sartre ) לדבריו , בתהליך הטוטליזציה הדינמי דרושה סלקציה קפדנית של היעדים לעתיד , כדי שרק אותם יסודות ...
אל הספר