אחרי שסופר על מות רחל , מדווחת לנו התורה על האירוע הבא ; 'ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא , וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו , וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר' ( בראשית לה , כב . ( התורה מתארת כאן את חטאו של ראובן במלים מפורשות לחלוטין . ואכן , יעקב ש'שמע , ' לא שכח מעשה זה , כאשר בברכתו לבניו הוא אמר : ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני , יתר שאת ויתר עז . פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביר , אז חיללת יצועי עלה' ( בראשית מט , ג-ח . אולם בתלמוד מוצאים אנו הצהרה ברורה מאוד של מחילה ושיקום : אמר רב שמואל בר נחמני א"ר יונתן , כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה שנאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר ( בראשית לה ) מלמד שכולן שקולים כאחת . אלא מה אני מקיים וישכב את בלהה פילגש אביו ( שם ) מלמד שבלבל מצעו של אביו ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה ( שבת נה , ע . ( ב " על בסיס הקריאה מחדש של פסוקי ספר בראשית , מעלה התלמוד הסבר ל'בלבול מצעים' זה , הסבר ההופך רטרואקטיבית את מעשהו של ראובן למעשה של כיבוד האם לאה , וכך אומרת הגמרא ; 'תניא ר"ש בן אלעזר אומר , מוצל אותו צדיק מאותו עוון , ולא בא מעשה זה לידו ... אף מה...
אל הספר