הצגתי את מקרהו של 'כן סורר ומורה' כדוגמה לדיאלוג הרמנויטי אפשרי בין 'אני' כושל בעברו של ארם לבין 'אתה' עתידי , שמעליו תלוי תג דטרמניסטי מאיים של סטיגמה נוסח 'לסטים . ' עתה ברצוני לתאר בקצרה את מבנה הספר . לפני שאעשה זאת , יש מקום לאזהרה מן הסוג המתודולוגי , או ליתר דיוק הטרמינולוגי . כיוון שאני מציג את הפלורליזם ההרמנויטי המדרשי כשיטה מעגלית דיאלוגית של צמצום פסיכותרפויטי בזמן , וכיוון שאני מנגיד שיטה זו עם גישה ליניארית ( קווית ) דיאלקטית ופונרמנטליסטית לתרפיה , שומה עלי להסביר כיצד אני עושה שימוש במונחים אלה . המונחים של תפיסת זמן מעגלית ותפיסת זמן ליניארית הושאלו מתחום ההיסטוריוגרפיה , והמונח פונדמנטליזם — מן התאולוגיה ואילו הטרמינולוגיה הדיאלקטית — מקורה בפילוסופיה . למרות האמור לעיל , אין שום כוונה להציג את הספר שלפנינו כתרומה מקצועית לדיסציפלינות של הפילוסופיה של ההיסטוריה או של התאולוגיה . עם זאת , דווקא מפני שבמונחים כגון דיאלקטיציזם ופונדמנטליזם נעשה שימוש רב בדרך הפופולרית , ובתור שכאלה היתה להם השפעה פנומנולוגית ( שהיתה לעתים קרובות מגוונת ואף סותרנית ) על מדענים חברתיים , י...
אל הספר