התיישבותם של הישראלים באפק , בראשית המאה הי' לפנה '' ס , ניכרת בממצא הארכיאולוגי לפי הופעתם הפתאומית של בורות הממגורה מדופני האבן האופייניים לאתרי ההתנחלות הישראליים . הופעתם באפק הנה בת זמנה של נטישת אתר ההתנחלות הישראלי שבעזבת צרטה הסמוכה . עם הכנעת הפלשתים בידי דוד המלך , החלו משפחות מאפרים וממנשה לרשת את השרון בנוטשם את יישוביהם שבאזור הטרשים שממזרח לו . אפק לא היתה מעולם , כפי שהראו החפירות , עיר פלשתית של ממש , וההתנחלות הישראלית בה עלתה על נקלה . ערים פלשתיות ששכנו במורד הירקון , כגון תל קסילה או תל גריסה , המשיכו להתקיים ללא הפרעה עד לסוף המאה הי"א . קנקני אגירה וכלי חרס אחרים שנמצאו שלמים בתוך אחד מבורות הממגורה , מתארכים אותם לראשית המאה הי' לפנה ) ס '' שכבה . ( X 8 במהלך אותה המאה נבנו באפק בתי ארבעת המרחבים הראשונים . בית אחד נחשף בקצהו המערבי של האקרופוליס , ומאפיינים אותו בסיסי אבן מעוגלים שתמכו , כנראה , עמודי עץ . שני מבנים אחרים מטיפוס זה נחשפו מעט יותר מערבה בשטח . A היו אלה מבנים בעלי תוכנית ארבעת המרחבים הנפוצה בכל רחבי הארץ בתקופה זו , אך ללא עמודים המפרידים בין ה...
אל הספר