רקמות בוגרות

הנוהג המקובל הוא לחלק את גוף הצמח לרקמות שונות , אך ככל שמתרבה המידע על מבנה הרקמה , כן קשה יותר להגדירה במדויק . ההגדרה המקובלת לרקמה היא : קבוצה של תאים שוי מוצא , מבנה ותפקיד . אך הגדרה זו אינה תמיד נכונה . כשהדבר נוגע לרקמות של צמחים עילאיים , יש לשוות להגדרה יתר גמישות . אילו יכולנו לבסס את תיאורינו על הטיפוסים היהודיים של התאים , היה בידנו להגדיר יחידות אלה ביתר קלות , אלא שגם במיון כזה היינו נתקלים בקשיים בשל קיום צורות מעבר . כן אנו יודעים כיום שבאמצעות טיפולים שונים עשוי טיפוס אחד של תא להשתנות ולהיהפך לטיפוס שני . תאי פארנכימה , למשל , עשויים בתנאים מסויימים להתמיין מחדש ולהיהפך ליחידות הובלה . למען הנוחיות נוסיף לדון על המבנה האנטומי וההיסטולוגי של הצמח בספר זה על פי החלוקה לרקמות . כיום אנו מכנים בשם רקמה מערכת תאים שוי מוצא . רקמה עשויה להכיל תאים מצורות שונות ואפילו בעלי תפקודים שונים , אלא שברקמות המכילות טיפוסי תאים שונים , מערך התאים הוא תמיד קבוע . הרקמות בגוף הצמח ממויינות לפי בסיסים שונים : מקומן בצמח , טיפוסי התאים המרכיבים אותן , תפקידן , אופן ומקום התהוותן , ודרג...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד