במאה התשע עשרה עלה מספר הקראים לשיא שלא היה כמוהו . מתקופה זו יש ידיעות רבות עליהם בתיאורי הנוסעים המערביים — גם בתיאורי הנוצרים וגם בתיאורי היהודים . המסורת היהודית מספרת שבשל קללה שרבצה על הקראים , לא יכול מספר הזכרים שבהם בירושלים לעלות על תשעה , ולכן לא יכלו 69 לקיים מניין . על מסורת זו חוזר גם הנוסע הנוצרי ספפ . אך מן הטבלה שלהלן עולה שהיו תנודות חדות במספר הקראים בירושלים , מהן שנגרמו בשל אירועים מדיניים . א"א בונאר מספר שבזמן מרד הפלאחים ( 1834 ) עזבו כל הקראים את ירושלים ועברו לקושטא , אך באמצע המאה התשע עשרה גדל מאוד מספרם בירושלים . מקורות מוסמכים כגון הקונסול שולץ , המזרחן פטרמן , המיסיונר בארקליי ומהנדס העיר ירושלים פייר וטי מביאים מספרים העולים הרבה על כל הידוע עד אז . ג'יימס פין , הקונסול הבריטי בשנים , 1863-1846 אומר שבגלל מלחמת קרים נגזר על הקראים גירוש מארץ ישראל בתורת נתיני אויב , כי רובם היו יוצאי חצי האי קרים . הגזרה אמנם לא יצאה אל הפועל , אבל הסיוע הכספי מקרים פסק לגמרי , ומכאן הירידה החדה במספרם בשנים שלאחר מכן . נראה שאין סימוכין למספר הגבוה שנוקב קונךר ' ) לא ע...
אל הספר