המרכז בדמשק בארץ ישראל נשארו קראים באשקלון בלבד . סמוך לשנת 1170 ספר בה בנימין מטודלה ארבעים קראים , וכן ארבע מאות רבניים ושלוש 25 מאות שומרונים . עוד הזכיר קראים באי קפריסין , אך לא נקב במספרם . בדמשק מנה מאה קראים , שלוש מאות רבניים וארבע 27 מאות שומרונים . ממספרים אלה עולה שאפילו במרכז העיקרי שלהם , בערי המזרח התיכון , היו הקראים מיעוט . למן המאה האחת עשרה פעלו בדמשק נשיאים קראים מצאצאי ענן . משה בן שמואל היה משורר קראי , שפעל בדמשק במאה הארבע עשרה . הוא נולד בצפת , עבר לדמשק והתחתן בה עם בתו של קראי מכובד , שהחזיק במשרה חשובה בחצרו של האמיר הממלוכי המקומי . משה עצמו נתמנה לפקיד בשירותו של אותו אמיר , ואחר כך מילא תפקידים חשובים מזה . אך בשנת 1354 יצאה מטעם החצר הממלוכית שבקהיר הוראה שלפיה יש לפטר את כל מי שאינם מוסלמים , אלא אם כן יתאסלמו . משה שמע על ההוראה הזאת בזמן שהיה בשכם . הוא ניסה להסתתר בדמשק , אך התגלה , נאשם בהוצאת דיבה על הנביא מחמד , ועונה . כדי להציל את חייו היה אנוס להתאסלם . הוא הוסיף לעבוד בשירותו של האמיר , ואף ליווה אותו כשעלה לרגל אל מכה . אותו אמיר ביקש לאחר ז...
אל הספר