' עדת השושנים' הצטיירה כחברה שדגלה בעוני ובחיי סגפנות מתוך רצון . ההיסטוריון המרקסיסטי ר' מאהלר ראה בהם 'המונים יהודיים מדוכאים , ' שהקראות היתה להם תנועת שחרור לאומית וסוציאלית , 30 אבל ראייתו זו בוודאי מוגזמת . המינוח המודרני 'תנועת שחרור לאומית סוציאלית' אינו מתיישב עם המצב בימי הביניים , שמאהלר מנסה לתאר . ח"ה בן ששון העיר שמאהלר העדיף להשתמש ב'דברי תעמולה על דברי הלכה' קראיים כבמקור . לדברי בן ששון , על פי דיניו של נהאונדי , היתה החברה הקראית ערה מאוד לחשיבותו של הרכוש , והטילה עונשים כבדים על מי שאינו מחזיר את חובותיו . אפילו על נשים הטילה מסים ומעשרות כבדים . כלומר לא היתה כאן חברה שמתנגדת לרכוש פרטי , ובוודאי שאין לראות בקראים את אבות הסוציאליזם והדמוקרטיה בישראל . אך יש לזכור שנהאונדי תיאר את הקראים בסביבתם המקורית בפרס , ולא את 'עדת השושנים' הירושלמית . לדברי משה גיל , הושפעה החברה הקראית בעיקר מאורחות החיים שהיו מקובלים בחברה המוסלמית הסובבת אותה וי יש במערכת דינים זו בעיקר כיבוד הרכוש ועמידה לצד בעליו . אשר לחברה הקראית בכללה , היה לה הרכב מגוון , היו בכת הזאת סוחרים ובעלי ...
אל הספר