שורשים כיתתיים יהודיים

אין להבין מן הפרק הקודם שהקראות צמחה לה פתאום בחלל הריק ולא היה לה חלוץ מבשר . לא זו בלבד שהושפעה מן הרקע המזרח תיכוני , אלא אף היו לה שורשים עמוקים בכיתתיות היהודית . האמונות הכיתתיות לא עברו בעזרת ממצא ארכיאולוגי , אלא עברו מכתות קדומות לכתות מאוחרות . תהליך כזה היה גם בנצרות ובאסלאם . כת שהיתה נתונה לרדיפות של השלטונות האזרחיים והדתיים , ייתכן שלא תיעלם לגמרי , אלא תופיע שוב במקום אחר בשם אחר . בזרמים שוליים של הנצרות של ימי הביניים , למשל , התגלו כתות בעלות מסורות מאניכאיות . כתות כאלה התגלו בכל מיני מקומות ונקראו בכל מיני שמות : במאה התשיעית התגלו בארמניה בשם 'פאוליקינים , ' במאה העשירית התגלו בבולגריה בתור 'בויגוימילים , ' במאה השתים עשרה התגלו בדרום צרפת בתור 'קתרים' או 'אלביגנזים , ' במאה הארבע עשרה התגלו באנגליה בתור 'לוילרדים , ' ובמאה החמש עשרה התגלו בבוהמיה בתור 'הוסיטים . ' התהליך של העברת אמונות מכת לכת היה גם ביהדות , והוא מסביר 6 את הדמיון בין הצדוקים וכת קומראן מזה ובין הקראים מזה . אבל את החוליות האחרונות בשלשלת הזאת , המקשרות בין הצדוקים וכת קומראן ובין התגבשות הקר...  אל הספר
מוסד ביאליק