לצורך חקירת שורשיהם היהודיים של הקראים , והבנת פשר צמיחתה של הכת הקראית , חשוב לחקור גם את הרקע המזרח תיכוני הכללי שצמחה בו הכת . אלף שנים , למן התקופה ההלניסטית , היה המזרח התיכון קרקע פורייה לצמיחתן של דתות וכתות שמקורן ביהדות : השומרונים , האיסיים , הדיסיתאים , הנוצרים , המוסלמים , וכן של כתות נוצריות , כגון האריאנים , הנסטויריאנים והמ 1 נ 1 פיזיטים , וכתות מוסלמיות , כגון האסמעילים , הנזארים והדרוזים . הקראים לא היו אפוא אלא כת אחת מתוך מספר רב של כתות . כבר בשלב מוקדם התפלג האסלאם לסונים ולשיעים , וסיבות הפילוג היו פוליטיות בעיקרן . עקב אי נחת בשכבות החברתיות הנמוכות והמקופחות , פרץ מרד הח'ואךג' והיתה הקצנה בעמדתם של מקצת השיעים . כת הח'ואךג' נוסדה במאה השביעית , ודגלה באסלאם פשוט , טהור ודמוקרטי . חברי הכת האמינו בתקנות מחמירות ובאורח חיים ספרטני . הם התפתחו בפרס דווקא , והדביקו רבים מיהודיה בהתלהבותם ובמלחמתם לשוויון , ובדבקותם בקוראן כלשונו . בשיעה הופיעו כתות קיצוניות , כגון הקרמטים , הנזארים והחשישיים . גם הן עשו חיל במחוזות המרוחקים של עולם האסלאם , ובייחוד בפרס . הסונים , ש...
אל הספר