פרק שנים־עשר כילול על־ידי פענוח הזולת

במסגרת הדיון בתלות הגומלין האורגנית בחסידות מצטט פייקאז' מקורות שונים ומגוונים המתארים את חברי הקהילה הסוטים כאיברים חולים של גוף הקהילה , אשר אם לא יטפלו בהם יסכנו גם את בריאותם של יתר האיברים ( ראה מ' פייקאז , ' . ( 1978 רעיון זה מתקשר לרעיון חסידי אחר , שכבר עמדנו עליו בפרקים הקודמים : תהליך האמולציה ההדדית , שבמרכזו הדימוי של השתקפות הראי הכפולה . תהליך זה הוא מדיום מובהק של הכילול ושל ריפוי 'האיברים החולים , ' שכן , כפי שאומר ר' יעקב יוסף : 'שהחסיד כשרואה כישלון מעשה הדור יתלה בעצמו ... ובני העולם כשרואין כישלון מעשה הצדיק וחסידי הדור יתלו בעצמן וייתנו לב לשוב ... וזה ייתן לב לתקן את עצמו כדי שיתוקן בני דורו וכן בני הדור ייתנו לב לשוב כדי שיזכה ראש הדור' ( יעקב יוסף , , 1963 עמ' שלה . ( במסגרת הקהילה כל חסיד רואה אפוא בזולתו מעין ראי להווייתו ואת עצמו הוא תופס בבחינת ראי לזולתו . ר' יעקב יוסף מעלה את הדבר לדרגה של נורמה התנהגותית בדרש שלו על מאמרם של חז ' ל" איזהו חכם ? הלומד מכל אדם' ( אבות ד , א : ( 'משל המסתכל במראה יודע חסרונו וכר כך ברואה חסרון זולתו יודע שיש בו שמץ מנהו' ( י...  אל הספר
מוסד ביאליק