מטרתו העיקרית של הספר היתה לבחון את חדירתה של הלאומיות למיעוט היהודי במרוקו אחרי מלחמת העולם השנייה . שלא כמו תולדותיהם של יהודי המזרח התיכון הערבי , תולדות היהודים במרוקו מזמנות לחוקרים פרק זמן ארוך לבחינתה של סוגיית מפגשם עם הלאומיות . בעוד שיהודי המזרח התיכון יצאו מארצותיהם בתוך שנים ספורות לאחר הקמתה של ישראל ב , 1948 לא כן יהודי צפון אפריקה הצרפתית . הקהילה היהודית במרוקו נשארה גדולה גם לאחר שמרוקו היתה למדינה עצמאית ( בשנת , ( 1956 עד קרוב לאמצע שנות השישים , וגם לאחר מכן נותרו עשרות אלפי יהודים במרוקו ; מספרם הלך וקטן רק במהלך שנות השבעים והשמונים , ואז הגיע לאלפים ספורים בלבד . המתח בשאלת הזהות הלאומית של היהודים המקומיים וגורלם במרוקו העצמאית , אם להשתלבות או ליציאה המונית איננו פיקציה היסטוריוגרפית . המתח לא היה סוגיה ערטילאית אלא בעיה קונקרטית שהעסיקה שנים ארוכות את יהודי מרוקו , או לפחות את האליטות שלהם , וכן את כל הגורמים האחרים שניסו לשלוט בהם ולכוונם , מן השלטונות הלא יהודיים ועד לאליטות היהודיות הזרות . עד מלחמת העולם השנייה רוב רובם של יהודי מרוקו לא חשב על עצמו במונח...
אל הספר