בראשית יוני 1954 נפגשו ראשי משרד הג'וינט בקזבלנקה , האבר וקליינבוים , עס ז'אק דהאן , מזכיר מועצת הקהילות היהודיות . הם חפצו לדבר איתו על נושאים שונים : חדרים , שיכון , שיפור התנאים בכפרים , חיזוק החינוך היהודי וכר . ' ואולם "לא יכולנו לדבר ממש כי דהאן היה מועסק יותר במצב הפוליטי , " כתב האבר לממונה עליו בפריס ' . קליינבוים , כמו אחיו בישראל , משה סנה , נחשב לבעל חושים פוליטיים מחודדים וזמן מה לפני כן חיבר תזכיר ארוך על הידרדרות המצב הפוליטי במרוקו והתחזקות הטרור . בעיניו לא ייצגו הלאומיים המרוקנים את ההמונים אך ניסו באותה תקופה לערב אותם במאבק לשחרור . הם עשו זאת הן באמצעי הפחדה והן בדרכי תעמולה , כגון מסע להחזרת הלבוש המסורתי לנשים וחרם על מכירת טבק . כל זה , כתב , מעורר בהלה בקרב ההמונים , מבוכה אצל הצרפתים ותחושת חוסר ביטחון . שתי תוצאות עשויות להיות ללחץ הלאומני , כתב קליינבוים : הירתמות ההמונים למאבק או הסתייגותם מן הלחץ וההפרעה האורבים בו לחיים השקטים . הוא התקשה להכריע בין השתיים , אך נטה לאפשרות של הסתייגות ההמונים מן המאבק . קליינבוים הזכיר גם את המיתון הכלכלי ואת העובדה שהצרפ...
אל הספר