ערב הקמת המדינה , במרס , 1948 שלח אפרים פרידמן לארץ דו"ח על יהודי צפון אפריקה . רו"ח זה מכיל פחות משני עמודים , ודווקא בשל קיצורו קל ללמוד ממנו מה היה עיקר ומה טפל בעיני שליח מרכזי זה בניסיונו להציג את יהודי צפון אפריקה בפני הנהגת היישוב . למעשה לא דו"ח מידע ביקש האיש לכתוב , אלא מעין עצומה המגלמת ספק הצעה ספק תביעה שהתנועה הציונית תפרוש את כנפיה על יהודי צפון אפריקה ותכשיר אותם לעלייה המונית . הטקטיקה הרטורית של הכותב מתבססת על שלושה אמצעים עיקריים : הבלטת העוצמה הדמוגרפית של יהודי צפון אפריקה , הדגשת מצבם הקשה , הן מבחינה כלכלית והן מבחינה ביטחונית ומשפטית , והערכה נלהבת של מסירותם לעניין ארץ ישראל : המצב הכלכלי , הבריאותי והחנוכי הוא קטסטרופלי , ומאידך בוערת יהדות זו באהבתה העזה , העמוקה ללא מצרים לציון ולירושלים . מימי לא ראיתי נכונות כזו . אנשים עוזבים בהמוניהם בית ועבודה , עיר ועירה , משפחה ועסקים , וזה בין יום , ומוכנים לעלות בכל התנאים . אנשים שבימי חייהם לא ראו ים - קופצים לתוך המים ורצים כמטורפים לקראת הספינה הגואלת . חברים , פה נמצא reservoir עצום של כוחות עבודה ורצון , חומר...
אל הספר