את דיוננו בתופעת המגזריות במרוקו בפרק המבוא פתחנו בדבריו של שליח ישראלי שביקר בחורף 1953 בקזבלנקה במטרה להקים בה מועדון לאחת מתנועות הנוער החלוציות , וכתב לשולחיו : "כשמדברים על יהודים מעיר מסוימת הרי הם מתחלקים לפי שני מקומות מגוריהם תושבי המלאח ותושבי העיר האירופית החדשה , ויש לדעת שביניהם אין כל מגע ואין כל סיכוי להצליח לרכזם באותו מועדון" ( ההדגשות במקור , י"צן . על רקע זה ניסינו במבוא להבין את ייחודה החברתי , והתרבותי של החברה הקולוניאלית בכלל , ואת השלכותיו על הרכב האוכלוסייה היהודית . הצענו לא להסתפק בחלוקה השכיחה למעמדות חברתיים כלכליים אלא להבחין במגזרים תרבותיים כלכליים , והדגשנו שהחברה היהודית בקזבלנקה היתה תלת מגזרית , היינו כזו שכל שלושת המגזרים — הילידי , המתמערב והאירופי - היו מיוצגים בה באופן משמעותי . הרוב המכריע של הקהילות במרוקו היו דו מגזריות או חד מגזריות , ויהודים בעלי מעמד אירופי לא היו בהן כלל או שמספרם היה מבוטל . בפרק זה נבחן ביתר פירוט את דיוקנה המגזרי של החברה היהודית בקזבלנקה . המגזר האירופי בשנת 1947 היה חלקם של היהודים "האירופים" בעיר , לפי הערכת מע"ש , כ...
אל הספר