עד משבר

המגמה הכללית של השתדלות העילית היהודית הצרפתית היתה ברורה . היא התקשתה להשלים עם רוחן של הרפורמות ולקבל חלקים חשובים של תוכניהן המעשיים . לא קשה להבין התנגדות זו : רוח הרפורמות עמדה בניגוד למגמה הנאו בדלנית שאפיינה את ההתערבות היהודית הבין תפוצתית בגורל יהודי מרוקו . בעיני ראשי כי"ח ובעיני היהודים המקומיים התערבות זו גילמה את ערך הסולידריות היהודית , זו שבאה לידי ביטוי בשם "כל ישראל חברים . " בעיני הלאומיים המרוקנים היתה התערבות זו זרה , ולא ייצגה אלא פן נוסף של הפלישה האירופית ושל האסונות שהיא ממיטה על האוכלוסייה המקומית . במסורת הממשל המערבי צעדי המודרניזציה והדמוקרטיזציה של חברה מקומית כרוכים בביטול המחיצות הקורפורטיביות ובתהליכי אינטגרציה של המיעוט היהודי בחברת הרוב המקומית . מסורת ממשל זו באה עתה לידי ביטוי ברור . היא הלמה את שאיפתם של הלאומיים המרוקנים להחזיר את היהודים לחיק האומה ; ניתן היה לתפוש זאת כתחילת הדרך לקראת יישומו של הדגם הרפורמיסטי היהודי המערבי הקלאסי על אדמה ערבית . דא עקא שבפעולתה בצפון אפריקה סטתה העילית היהודית הצרפתית מזמן מן הדגם הזה : היא הלכה והרחיקה את הקהי...  אל הספר
עם עובד