דומה כי 1950 היתה השנה האחרונה שבה הממשל הקולוניאלי , אף שחש כי הוא נתון במגננה , לא היה מודע עדיין לחומרת האיום על שלטונה של צרפת במרוקו . באותה שנה התרחש מאורע שהמחיש לנציב ז'ואן כי נפל דבר בעוצמת ההרתעה של הממשל כלפי הלאומיים . הדבר היה במועצת הממשלה , אותו גוף ייצוגי כביכול שפעל ליד הנציב , ושלחבריו הצרפתים והמרוקנים היתה סמכות לייעץ לנציב בענייני תקציב וכלכלה . נציגים לאומיים ניצלו את במת הפורום , שסוקר היטב על ידי אמצעי התקשורת , כדי להביא את בשורתם לציבור במרוקו , בצרפת ובעולם כולו . פתח בכך אחד מראשי אלאסתקלאל , אחמד ליאזדי , שבמקום למסור דו"ח כללי ושגרתי על מצב העבודות הציבוריות התקיף את פועלה של צרפת במרוקו וערער על עצם ההצדקה לשלטון החסות הצרפתי . ז'ואן , גנרל גאה , נרעש מן ההתקפה ונפל אולי לפח שטמנו לו הלאומיים . במקום לנסות לטשטש את משמעות הדברים ולמנוע האצה של המשבר , גייס את כל צוות הפקידות של הפרוטקטוראט למאמץ פומבי , להפריך את ההאשמות בישיבות המועצה . הפורום המשיך אפוא לשרת את אנשי האסתקלאל , שבשום מקום אחר לא יכלו לצפות לסיקור עיתונאי ולתשומת לב שכזאת . ז'אק דהאן ישב ...
אל הספר