המגמה להתקרב לציונות , שברונשוויג כנראה נטה אליה עוד לפני המלחמה , הטביעה לאחר השואה חותם כללי על כי"ח . אמנם בצמרת הממסד היהודי הצרפתי היו עדיין אישים שדבקו בנטיות רפורמיסטיות מערביות קלאסיות ולא נטו לציונות כלל ועיקר . כאלה היו , למשל , ג'ורג' וורמסר , נשיא הקונסיסטוריה של פריס וראש יק"א , וכן אז'ן וייל , מזכיר כי"ח . בשנת 1949 גיבש וורמסר עם נשיא כי"ח , קסן , תכנית להכשרת חקלאים יהודים במרוקו ויישובם , והשניים ציינו בפנייתם לפקידות הצרפתית שמטרת ההתיישבות שהם מציעים היא בפירוש לקשור את היהודים המקומיים לקרקע המרוקנית " . הם היו מודעים כנראה לאפשרות שיהיו מי שיפרשו את יוזמתם כניסיון להכשיר מהגרים לעיסוק בחקלאות בישראל , ורצו להבהיר שכוונתם הפוכה . ואולם ברונשוויג , סגן נשיא כי"דו והמוציא והמביא הראשי של ענייני הארגון במרוקו , נעשה אחרי המלחמה , אם לא לפניה , פרו ציוני מוכר וידוע . אחת מזרועות המודיעין של הפרוטקטוראט התריעה על כך עוד בשנת 1947 וייחסה לו "תעמולה ציונית פעילה . " הוא נזכר בנשימה אחת עם המזכיר החדש של הארגון הציוני במרוקו , פרוספר כהן , שהוגדר " המקדם הראשי של הציונות במ...
אל הספר