אחרי "מבצע לפיד , " בשלהי , 1942 מצאו עצמם היהודים תחת לחץ בלתי צפוי ופעולות דיכוי מצד חוגים צרפתיים אנטישמיים , ואילו שעתם של המוסלמים לשוב ולחוש את נחת זרועו של הקולוניאליזם הצרפתי באה בראשית . 1944 בינואר אותה שנה פרצו מהומות בערי מרוקו וכוחות הביטחון של הפרוטקטוראט דיכאו אותן ביד קשה - הרגו עשרות אנשים , פצעו מאות ועצרו אלפים . המהומות פרצו עקב מעצרם של כמה ממנהיגי תנועת השחרור המרוקנית . כאמור בפרק הקודם , ניסחו הלאומיים המרוקנים באותה תקופה לראשונה את תביעתם לעצמאות ובדצמבר 1943 ייסדו מפלגה חדשה , מפלגת "העצמאות" ( אלאסתקלאל , ( אשר תבעה את החזרת הריבונות המלאה למרוקו בראשות הסולטאן מחמד בן יוסוף . הסולטאן אולץ על ידי הצרפתים להסתייג מתביעת העצמאות של הלאומיים , אך הכל ידעו כי הוא עושה זאת בלב ולב . למעשה הפך אז הסולטאן , מלכה של הארץ הנהנה מהילה של קדושה , לסמלה של תנועת השחרור . הצרפתים היו נתונים ככלל במגננה בתקופה זו עקב היחלשות מעמדם כמעצמה קולוניאלית , והעימות הגובר עם המוסלמים חיזק בם את האינטרס לתקן את יחסיהם עם המיעוט היהודי , ששובשו בתקופת המלחמה . הדרך לכך לא היתה קלה ...
אל הספר