בראשית שנות החמישים חלה ירידה במעמדה של התזה הציונית בקרב יהודי מרוקו עצמם , על רקע יחסי ישראל עם התפוצה המרוקנית : קשיי העלייה בכלל , הדי הבעיה העדתית ומדיניות המיון " ) הסלקציה . ( " במקביל לאכזבה המסוימת מן החלום הציוני נהנו היהודים המקומיים משגשוג כלכלי יחסי במרוקו ומן ההתרחבות של מערכות החינוך והבריאות הקהילתיות . בתנאים אלה ניתן היה לצפות שיתרחש אולי שינוי מסוים בקרבם , ותתחזק האוריינטציה המרוקנית , אבל שום שינוי של ממש לא חל ביחסו של הציבור היהודי הרחב למפלגות הלאומיות . רק הסולטאן אולי זכה ליתר אהדה , במקביל לעליית הפופולריות שלו בציבור המקומי בכלל , אך גם על כך יש הערכות סותרות . הגרעין היציב והממשי העיקרי של התמיכה בתנועה הלאומית היה ונשאר בקרב השמאלנים היהודים הצעירים , רובם אוהדי הקומוניסטים . דא עקא שהמפלגות הלאומיות הסתייגו מן הקומוניסטים , וכאשר הקימו את החזית הלאומית בשנת 1951 לא הסכימו לכלול בה את מפלגתם . רוב התומכים היהודים בעניין הלאומי נשארו אפוא מחוץ לגדר החזית . המתמערבים היהודים ברובם הגדול המשיכו להאמין בצרפתים ולתמוך בשלטונם . ואולם , אחדים מהם החלו לחוש בהתקר...
אל הספר