באפריל 1947 ערכה אלאסתקלאל טקס לרגל מלאת שנתיים לייסוד הליגה הערבית והדבר המחיש את התרחבות קשריה הערביים של התנועה המקומית . בטקס השתתף אורח מתימן , האמיר סיף אלאסלאם בן האימאם יחיה . בועביד , שדיבר בטקס מטעם התנועה , הזהיר את צרפת שאם תתמוך בציונות תאבד את תמיכת כל עמי ערב והטעים שהוא וחבריו אומרים לה זאת בתור מרוקנים . במילים אחרות , הוא שב והדגיש את חבירתה של תנועתו למחנה הפאן ערבי ולמחויבויותיו הבסיסיות . בפנותו אל היהודים הוא שאב את דימוייו ממורשת מלחמת העולם השנייה , ואולם זו שירתה את הרטוריקה שלו בכיוון ההפוך מן השכיח אצל היהודים : את הציונות הוא כינה "הנאציזם החדש" ואת הלאומיים המרוקנים הציג כעקיבים במאבקם הן בנאציזם הישן והן בזה החדש , הציוני . המרוקנים עזרו ליהודים להימלט מציפורני הנאצים אך יילחמו גם נגד הנאציזם החדש , שהוא הציונות . ' הבעיה שניצבה בפני התנועה הלאומית , איך ליישב בין הרעיון כי היהודים שייכים לאומה המרוקנית לבין אהדתם לציונות , הוכרעה משהוחלט לדכא בכל מחיר את האהדה לציונות . בועביד הבהיר ליהודים כי כרי להשתייך למחנה הלאומי עליהם להתנער מן הציונות מכל וכל . בדב...
אל הספר