בקרבות ההזדהות המפלגתית בין מפא"י למפ"ם בעין חרוד היו הילדים חלק בלתי נפרד מהמערכה . משנפל הפור והפילוג היה לעובדה הופעלו על הילדים לחצים מפלגתיים לא פחותים מאשר על המבוגרים , במיוחד על כאלה שהוריהם מצאו את עצמם משני צדי המתרס . כך , למשל , אחת הילדות הכריעה להיות עם אביה ב'איחוד' בעוד אמה הלכה ל'מאוחד , ' "ורוחלה סבוראי ומוישלה טבנקין היו לוקחים את הילדה בת השתיים עשרה ומנפחים לה את הראש , והיא עמדה כנגדם - אני נשארת באיחוד " ! כך סיפרה נוגה חברתה ובת כיתתה של הילדה המפא"יניקית . למרות הנחישות המפלגתית שהפגינה החברה , היה הפילוג בעולמם של הילדים קשה לא פחות , ואולי אף יותר , מאשר בקרב המבוגרים . "בשבילי הפילוג היה שבר גדול , מפני שרוב ילדי כיתתי היו מאוחדניקים , " סיפרה נוגה , "נשארנו רק כמה בנים ושלוש בנות . מכיתה של שלושים ילדים ירדנו לפחות מעשרה , והיתה לנו הרגשה שאנחנו כאילו נעזבנו . " תחושת הנחיתות אל מול עוצמתו של עין חרוד מאוחד ליוותה את ילדי 'האיחוד' עוד שנים ארוכות אחרי הפילוג . שנת הלימודים תשי"א היתה האחרונה בה למדו ילדי 'המאוחד' ו'האיחוד' ביחד . נושא חינוך הילדים והנוער עמ...
אל הספר