" רככה הם הדברים , אתה יכול לגווע על הרצפה הזו ככלב , " כתב מלץ ביולי , 1932 "האפס , האפס הגמור פוער את לועו . ואתה עומד להיבלע בתוכו . אתה יכול לגווע לעיני קרוביך . לעיני האיש שאתה חיית אתו ימים ושנים . ככה . " הטקסט הזה נחבא בתוך מחברת ובה טיוטה של סיפור ' ) לילה , ' שלא פורסם , ( באמצעה - דף לבן וריק , ובראשו השורות הללו . היה זה רמז בודד בכתובים לדרמה שהתחוללה באותה תקופה בחייהם של דיתה ומלץ , שהגיעה במהלך שנת 1933 לידי שבר סופי . מה היה הקש האחרון במשא הסבל המשותף שנשאו על גבם - קשה לדעת . מצבי הרוח הקשים שלה , החולשה והעייפות שלו , התהומות של שניהם , ואולי אורה המנצנץ של אהבה חדשה שהחל להפציע באופק חייו של מלץ . רוחמה חזנוב נולדה בביירות ב 14 באוגוסט , 1912 לאבא שעלה לארץ ישראל בראשית המאה העשרים , עקר משם לדמשק , ואחר כך לביירות , במאמציו להשיג פרנסה לבני ביתו , ולאמא שהגיעה כנערה צעירה מרוסיה לבית דודה העשיר בלבנון . כשפרצה מלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה לחאלב שבסוריה , שם נפטר האב במגפת טיפוס בשנת . 1922 שבוע אחרי מותו עלתה המשפחה ארצה , התמקמה בגדרה , וכשהגיעה רוחמה הצעירה ...
אל הספר