כשהגיע מלץ ליפו , בקיץ , 1920 לא היה מודע לכך שהוא וחבריו העולים הינם חלק ממאבק פוליטי עז , המתנהל על גבם , בין מפלגותיה של תנועת הפועלים הארץ ישראלית . שנתיים קודם לכן , בפורים 1918 נשא ברל כצנלסון נאום בוועידה החקלאית השביעית , שהוכתר לאחר מכן בשם 'לקראת הימים הבאים . ' בדבריו שרטט את היעד הראוי לתנועת הפועלים העברית : איחוד כוחות לקראת המשימות העומדות בפניה עם הענקת הצהרת בלפור וסיום מלחמת העולם הראשונה . הקריאה לאיחוד התעצמה בשיחות נפש באוהלי המתנדבים לגדודים העבריים בצבא הבריטי , והפכה לפרוגרמה העיקרית של מפלגת ' הבלתי מפלגתיים' - הכוח הפוליטי החדש שצמח באותם ימים . שתי המפלגות הוותיקות מימי העלייה השנייה - 'הפועל הצעיר' ו'פועלי ציון' - הגיבו באיטיות מה , אך המהלכים התגלגלו במהירות , ובפברואר 1919 הגיעו לידי הכרעה בוועידת האיחוד שכונסה בפתח תקווה ו 'פועלי ציון' התאחדה עם 'הבלתי מפלגתיים' והקימו יחד את ' אחדות העבודה . ' מפלגת 'הפועל הצעיר' התעקשה לשמור על צביונה , שללה את האיחוד המוצע ונשארה כמפלגה עצמאית . כשהחל טפטוף העולים החדשים ארצה עם תום המלחמה ואיים להפוך לזרם של ממש , נער...
אל הספר