על הרצאת הרמן כהן בדבר 'יחס שפינוזה ליהדות'

את ההרצאה הזאת הרצה כהן בלשכת בני ברית שבהאלברשטאדט , לאחר שבשנת 1910 השיאה על עצמה לשכה ברלינית חדשה את שמו של שפינתה , דבר שעורר מחלוקת בחוגי הלשכות . הדפוס הותקן על פי נוסח שהכתיב מר גוםטאב לוי ( לפנים האלברשטאדט , עתה ברלין ) מתוך סטנוגראמה והואיל להעמיד אותו לרשות האקדמיה לשם פרסום — כמדומני נוסח המביא את דבריו של כהן כלשונם כמעט . מסתבר שנאומו היה ארוך מאוד , שלמעלה משעה ארך' אם לדון לפי קצב הדיבור שהיה מורגל בו , שלא נחפז היה , 1 ; ם כי נמרץ היה . נושא ההרצאה נוסח אמנם בלשון כוללנית — 'יחסו של שפינוזה ליהדות' — אלא שמיד כהן מוציא מכלל דיונו את האתיקה לשפינוזה ומצמצם אותו למסה התיאולוגית המדינית . נמצא שלפי עניינה מקבילה ההרצאה למסה הגדולה שנתפרסמה בשנת 1915 וחזרה ונדפסה ב'כתבים היהודיים' , הן מפאת הנושא הנידון הן מפאת הגישה . אולם כדאית היא ההרצאה , שיקרא בה גם היודע את המסה על בורייה . ולא רק משום שיש כאן שפע של רעיונות שאין אתה מוצא אותם במסה—דבר שהוא טבעי להוגה ער ונוח להתפעם כמו כהן , אלא — אפשר אני טועה — נדמה לי שאם ברמתם הרוחנית אינם ' נבדלים , הרי במתכונתה ובאיזון החומר ...  אל הספר