דפימ אלה באים לרון בזרם אחד של יהדות ימינו , שאם כי מקרוב בא , רבה , כפי הנראה , השפעתו — באים הם לתאר אותו ולהזהיר עליו . לשם כך הם מסתייעים בהשוואה הלקוחה מתחום אחר . אם השוואה זו במקומה היא , יהא מוכח מתוכה . בשנים האחרונות מסתיימת והולכת במדע הדת הפרוטםטאנטי פרשה יש " בה עניין גם למסתכל מן הצד ; דועכת התיאולוגיה של חיי ישו . לאמתו של דבר אפס כוחה של זו קודם שקם עליה Drews וניסה , באמצעים שאינם מספיקים , לסתור אותה . המחלוקת על היסטוריותו של ישו אינה אלא מגלה ברבים את שקיעתה של תיאולוגיה זו ; ברם עיקר המלאכה כבר נעשה קודם לכן . ענף זה של התיאולוגיה הליבראלית , שבמשך המאה הי"ט היה לעמוד התווך של הפר 1 טםטאנטיזם הגרמני המחודש — שורשים לו במאה הי"ה , שעה שניסו לסינג , הרדר , קאנט ונושאי כליהם להציג את חייו האנושיים של ישו כחייו של מורה גדול , ואת הנצרות —כמשנתו של אותו מורה . להציג —קרי ; להתקין . וכל כך למה ? שאם יעלה בידם לחשוף ב'משנתו של ישו' את הכוחות הרוחניים שיהיה בהם כדי להשפיע תוכן חי גם על ההווה , כי אז יוכח שאף אדם שאינו מודה עוד בדוגמה על כריסטוס , עדיין יכול שיהיה לו חלק ...
אל הספר