יש בדעתי לצרף לכל מאמר ביקורת על כרך חדש של האנציקלופדיה רשימה , הדנה באחד הנושאים המובאים באותו כרך . העמדה ביחס למקרא היא אבן הנגף שאליה ניפצים אצלנו תדיר הניסיונות לאחד את כל המחנות לקראת מפעל יהודי רוחני משותף . על פי רוב אין אנו מבהירים לעצמנו , שהאורתודוקסיה היהודית היא היחידה בכל האורתודוכסיות המצויות כיום באירופה , הרואה חובה לדבוק בדוגמה של תורה מך השמים , תורה במלותיה ואף באותיותיה . אף הכנסייה הקאתולית נותנת כיום היתר לביקורת הנוסח —ואמנם אין רבותא בכך , באשר הנוסח המקודש ששמירתו עליה תרגום הוא ולא מקור . רק האורתודוכסיה שלנו נוהגת בה איסור גמור . והדיוטות שבה רואים את ביקורת המקרא לא כניסיון להגיה את הנוסח משיבושים שנשתרבבו לתוכו , אלא כביקורת עוינת הפוגעת בתכנים המקראיים . ואמנם , יש שבביקורת נוםח בלשנית כרוכה גם זו , אך אין כל הכרח בכך . ואין צורך להזכיר את מבקרי נוסח המקרא הרבים , כגון פראנץ דליץ' וכיוצא בו , שחרורים היו יראת הרוממות בפני 'הברית הישנה' ואמונה עמוקה במוצאה האלוהי ; אף זה המוחזק מסית ומדיח בה"א הידיעה בעיני האורתודוכסיה שלנו , ולהאוזן וכת דיליה — וכי לא הד...
אל הספר