מר רחנהיים הנכבד מאוד , החילוק בינינו לבין האורתודוכסיה הוא בכך , שאמונתנו שלנו בקדושתה ייחודה של התורה ובנתינתה מגבוה אין בה כדי לאפשר מסקנות על תהלין התפ 1 , חותו ועל ערכו הבלשני של הנוסת שהגיע לידנו . אפילו היה הדין עם ולהאוזן וכל השערותיו ואפילו היינו מסכימים שנוסחם של השומרונים עדיף , לא היה דבר זה מקפח את אמונתנו אף כמלוא נימה . הרי לך ניגוד עמוק בינינו לביניכם — ניגוד שדרך ארץ מגשרת אותו , הבנה אינה מגשרת אותו . אני , לפחות , את היסוד האמונתי של פירוש ש . ר . הירש או של כתבי ברויאר אינני מבין . מניין אפוא שבמלאכת תרגומנו י אנו חשים בכל זאת קרבה לזה של הירש יותר משחשים אנו לכל תרגום אחר ? בזמן האחרון הרביתי להרהר בכך . נראה לי שאמי אומר , שכנגד נכונותנו העקרונית לשינויי נוסח בלשניים שקולה חששנותנו הבלשנית , העקרונית אף היא , וחשדנותנו כלפי בחינת ה'שמא' הנודעת בהכרח לכל הצעה מדעית — לא תירצתי את השאלה כל צורכה . רצוני לרדת לסוף טעמו של דבר , עלי להעמיק חדור יותר מזה . אף אנו מתרגמים את המקרא בתורת הספר האחד . אף לדידנו יצירתו של רוח אחד הוא . את שמו של היוצר אין אנו יודעים , כי ...
אל הספר