למארטין בובה ליום 8 בפברואר 1928 נא ] גיתה בספרו 'חזון ואמת / אגב הזכרת תרגום כתבי שקס 3 יר לפרוזה גרמנית ביד אשנבורג וילאנד והשפעתו של הלה עליו ועל בני דורו , מעמיד את הדרישה הכללית ששירים יתורגמו לפרוזה בשביל הנוער , כדי שיוכל לרדת לעומק תוכנם . תוך כדי כך הוא מעלה על נס את תרגום הביבליה ללותר ! ' איש דגול זה , בהמציאו לידנו כחטיבה אחת ויחידה בשפת אמנו ספר שנכתב סגנונים סגנונים , בלשון של פיוט , של תולדות , של חוקה ושל הוראה , עשה למען הדת יותר משהיה עושה אילו ניסה לחקות את סגולות המקור לפרטיהן . לימים באו אחרים והתייגעו על ספרי איוב , תהלים ושירות אחרות , לתת לנו להתבסם מהם כצורתם הפיוטית — והעלו חרס בידם . לגבי ההמון , שאליו מכוונת כל המלאכה , לעולם התרגום הפשוט הוא הטוב ביותר . אותם תרגומים מדעיים המתחרים עם המקור אינם , לאמתו של דבר , אלא שעשוע של המלומדים בינם לבין עצמם . ' כך אומר תלמידו הגדול של הרדר , הוא שתרגם בשעתו תרגום חדש את שיר השירים , 'אותו אוסף שירי אהבה נדיר שברא אותו אלוהים . ' ואל יהא דברו קל בעינינו , שכן יש לנהוג כובד ראש בכל דעה שעלתה במחיר לבעליה . ואמנם , גית...
אל הספר