אורלי בנימין מבוא בשנים האחרונות התגברה מאוד המודעות לאפשרות , שהריאיון הפמיניסטי יפגע במרואיינת בדרך זו או אחרת והיא תהפוך לסטטיסטית במחזה , מטעמה של אישה אחרת המכוונת לעצמה קידום מקצועי ויוקרה אינטלקטואלית . גם הטקסט הפמיניסטי שנכתב על בסיס ראיונות עלול לפגוע במרואיינת , על ידי התייחסות למימד אחד בלבד של הווייתה והתעלמות מאחרים . מיכל קרומר נבו ואני ( Krumer-Nevo & Benjamin , 2010 ) הצגנו היתכנות כזו , לטקסט שפוגע בדימוי של המרואיינת כבת אנוש מורכבת , ודומה במהותה ליצרני ויצרניות הטקסטים האקדמיים , כפועל יוצא של שלוש מגמות במחקר על החיים בעוני . כל אחת משלוש המגמות מתאפיינת בפרויקט אתי ביקורתי ספציפי , אולם בפועל מעמידה טקסט שמרחיק את המרואיינת מהחוקרת ומבדל ביניהן . האתיקה המחקרית הפמיניסטית שרצוני לקדם באמצעות מאמר זה , שמתבססת על גישת האתנוגרפיה המוסדית של דורות'י סמית' , ( Smith , 2005 ) מאמצת במטרתה הבסיסית את חיזוק נגישותן של נשים למשאבים ופועלת לקידום מטרה זו בשלושה אופנים : . 1 באמצעות למידה מתוך ראיונות עם נשים על התנסויותיהן בהקשרים מוסדיים ספציפיים ; . 2 באמצעות מחקר המכו...
אל הספר