חנה הרצוג המחקר הפמיניסטי אימץ את ראיונו ת העומק כאחת הדרכים החשובות לבחינה ביקורתית של שדה הידע המדעי הדומיננטי וליצירת שדות ידע חלופיים . ראיונות העומק זכו לעיון מחקרי הנוגע בשאלות מגוונות הקשורות במטרותיהם , אופני ביצועם וניתוחם . במאמר הנוכחי אני מבקשת לבחון את סוגיית ראיונות העומק לאור תהליך המיסוד המתרחב של המחקר האיכותני והפמיניסטי בכלל , וראיונות העומק בפרט . טענתי המרכזית היא , שהמיסוד עומד במתח עם התביעה הפמיניסטית לרפלקסיביות וביקורת מתמדת . בחלקו הראשון של המאמר רצוני להבהיר מתח זה . בחלקו השני של המאמר אני מבקשת להדגים את טענתי בהתייחסות לראיונות העומק . בהקשר זה אני טוענת , שראיונות העומק מהווים חלק ממנעד רחב של סוגי ראיונות המאפיינים את החברה בת זמננו , המכונה בספרות - חברה מרואיינת . אני מציעה מבט פמיניסטי שמבקש לייחד את ראיונות העומק מאופני ריאיון אחרים , להצביע על הפוטנציאל המשעתק הקיים בהם , אך לטעון שדבקות בעמדה הפמיניסטית מאפשרת להשתמש בפוטנציאל המחדש והמתחדש הטמון בהם . לטענתי , כדי לממש פוטנציאל זה יש לדבוק בדמיון החתרני , שהוא לב לבה של החשיבה הפמיניסטית ולהסתיי...
אל הספר