זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל - באביב - 1950 כתב מ . בובר את אחד החיבורים המרכזיים בתחום הגותו המדינית והאנתרופולוגית , בשם בין חברה למדינה . עיקר עניינו היה להצביע על כך שעם כינון מדינה יהודית , עולה בהכרח שאלת חירותו של האדם מול מעמדו כאזרח , חירותה של החברה מול סמכותה של המדינה , שאלת רימונה של עוצמת המדינה לטובת מה שכינה בובר "המרחב להתפתחותם החופשית של הכוחות החברתיים . " בניסוח נוסף , בכינוי שאול מן המטריאליזם ההיסטורי וכהמשך למחשבתו של ברטרנד ראסל בספרו Power משנת , 1938 התעוררה לדעת בובר שאלת צמצום "העודף הפוליטי" וצמצום " צבירת התוקף והתעצומה . " בובר סבר שמקורה ההיסטורי של בעיה זו , של ארם מול אזרח , חברה מול מרינה בעולם המודרני , מצוי באסכולת הובס , שבה קיימת עדיין חפיפה בין חברה ומדינה , אך מנוסח כבר המתח ביניהן בחינת . civitas sive societas tiviiis המשכה של הבעיה - במאה הי"ז , אצל ג'ון לוק , והתפשטותה - במאה הי"ח , על ידי שיעוריו של אדם סמית "על הצדק" ועל ידי פרגוסון בחיבורו "על * הרצאה בחנוכת הקתדרה לתולדות עם ישראל בזמננו , על שם יעקב מ . ושושנה שרייבר , אוניברסיטת תל אב...
אל הספר