א . למקורו הסמנטי של מושג ה"מהות" מבחינה סמנטית נתגבש המושג "מהות" במחשבה היהודית תוך פגישה עם הניאו אפלטוניות בעיקר במאה הי"ב , כגון בסוגיית "עצם ומקרה , " ולאחר מכן במאות הי"ג והי , ד" תוך פגישה מחודשת עם האריסטוטליות , כגון , בקביעת הרלב"ג וחסדאי קרשקש כי אמנם תוארי מהות חיוביים של האלוהות אפשריים , וזאת בלי שאלה יפגעו באחדות העצמות האלוהית . המשותף למבנים השונים ואף המנוגדים של מושג ה"מהות" בתקופות אלה היה בכך שמושג זה נתייחס בעיקר למישור התיאולוגי , וביתר דיוק , לשאלת ההכרה התיאולוגית , אפשרויותיה וגבולותיה . הראב"ע בפירושו לשמות ל"א , , 18 שיווה לכך ביטוי בעל אופי אינטואיטיבי . על דברי הנביא "השכל וידוע אותי" מעיר אבן עזרא ; "כי לא יוכל לדעה ה' אם לא ידע נפשו ונשמתו וגופו , כי כל מי שלא ידע מהות נפשו חכמה מה לו . " ואילו ביתר שיטתיות על המושג "מהות" ככלי אנליטי לוגי ואף אונטולוגי עמד לדוגמא בעל ספר מנחת קנאות , ר' יחיאל נסים * המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה בסמינר של אישי מחקר במדעי היהדות שנערך על ירי בית המדרש לרבנים באמריקה - המרכז הירושלמי "נווה שכטר , " שבט תשל . ( 1975 ) ה" הו...
אל הספר