אחת התופעות המעניינות והגורליות בתולדות התנועות הלאומיות , אשר עיצבו חלק ניכר ממפה העולם , ובכלל אלה גם התנועה הציונית , הרי היא המתח בין שני כוחות כבירים - המיתוס והתבונה , החלום והמציאות , הרגש והשכל , החוויה ושיקול הדעת . מיטב ההיסטוריונים , וביניהם שלום ו . בארון , בכיר ההיסטוריונים היהודים בימינו , עמדו על כך , כי גורלן של אומות ושל מדינות תלוי לא מעט במציאת האיזון וההשלמה ההדדית בין שני כוחות אלה - בין המיתוס לבין התבונה . בתולדות התנועה הלאומית היהודית בדורות האחרונים באה דיאלקטיקה זו לידי ביטוי במחשבתם של שניים מאנשי הרוח הגדולים של ימינו - מרטין בובר , מגדולי ההוגים האקזיסטנציאליסטיים , מכאן , ואלברט איינשטיין , מאנשי המדע וההומניסטים החשובים ביותר בעידן המודרני , מכאן . בתיאוריו של בובר את ייחודה של הציונות תופס מקום מרכזי המיתוס , דהיינו , מסורות קמאיות יצוקות בצורות ספרותיות של אגדה ושל מדרש , לרבות מדרשי הלכה , שבהם משקפים כוחות קוסמיים את תכונותיהם או את מאווייהם של בני אדם . כוחות קמאיים אלה , בעלי * פורסם בסקירה חודשית - ירחון לקציני צה"ל , ינואר . 1982 מבנה של מיתוס , ...
אל הספר