[ תרגום של טמיסטוקלה ( 1736 ) לפיאטרו מיטאסטאסיו 1 טלמון , גיבורו של המחזה , הוא תמיסטוקלס איש אתונה , המדינאי והמצביא המפורסם שהביס את הצי הפרסי על יד האי סאלאמיס בשנת 480 לפני הספירה הנוצרית . בכך הכריע הוא את האויב , אך בני עמו לא זכרו לו את חסדו וגירשוהו מאתונה בשנת . 470 תמיסטוקלס המנודה חיפש לו אז מחסה בחצרו של ארתחשסתא , ראש אויביו לשעבר . ואכן רוחש לו מלך פרס כבוד ומקבלו בסבר פנים יפות , אלא שהוא רוצה להשתמש לטובתו בכשרון אורחו , ודורש ממנו שיתייצב בראש צבא פרם כשיילחם מחדש באתונה . העלילה מגיעה כאן למשבר חמור . תמיסטוקלס אינו מסוגל לבגוד בבני עמו , גם לאחר שהללו פשעו בו . וכדי שלא לאכזב את מארחו וגם כדי להיות שלם עם עצמו מוכן הוא להתאבד . ממש ברגע האחרון מצליח ארתחשסתא למנוע זאת ; יתר על כן , הוא מוותר על דרישתו הקשה , ומחליט לכרות שלום עם בני אתונה . כמו במחזות רבים יש כאן גם עלילות משניות , המחוברות לעלילה העיקרית . באחת מהן פעילה עכסה ( אספאסיה , ( בתו של טלמון , שמגיעה גם כן לחצרו של מלך פרס . היא אוהבת את הצעיר לשם ( ליםימאכוס ) מאתונה , ודווקא איש זה נשלח אל ארתחשסתא בתפ...
אל הספר