( זוהר חדש , כי תבוא , צז —ב"עצח ( ב"ע רבי שמעון בן יוחאי הלך וברח למדבר לוד והסתתר במערה אחת , הוא ורבי אלעזר בנו . נתרחש להם נס ויצאו להם חרוב ומעיין מים . אכלו מאותו חרוב ושתו מאותם מים . היד , אליהו , זכור לטוב , בא אליהם בכל יום פעמיים ולימד אותם , ואיש לא vr > בהם . יום אחד היו החכמים בבית המדרש שואלים ואומרים : קללות שבתורת כוהנים כנגד בית ראשון הן , קללות שבמשנה תורה כנגד בית שני והגלות האחרונה ; קללות שבתורת כוהנים יש בהן הבטחות וחיבת הקדוש ברוך הוא לישראל , שכתוב : 1 'וזכרתי את בריתי יעקב' וגר , וכתוב : 'ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם' וגר , קללות שבמשנה תורה אין בהם הבטחות ואין בהן נחמה כלל , כמו שכתוב בקללות ראשונות . ולא היו יודעים . קם רבי יהודה בן אלעאי ןאמר : חבל על העדרו של בן יוחאי , ואין מי שיודע עליו , ואילו ידע אין לז רשות לגלות . רבי יוסי ברבי יהודה קם יום אחד בבוקר , ראה את העופות הפורחים ותור אחד הולך אחריהם . קם על רגליו ואמר : תור , תור נאמן מימי המבול , הדיוקן של העם הקדוש , לך יאות ולך נאה , לך ועשה לי שליחות אחת לבן יוחאי במקום שהוא שם . נסב התור ועמד לפניו...
אל הספר