בפעולתה של ההסתדרות במישור העזרה וההצלה בשנות מלחמת העולם השניה אנו נתקלים בבעייה של תיפקוד כוח פוליטי ומנגנון שלטוני מרכזי ביישוב , במקביל לפעילותם של הגורמים היישוביים והלאומיים הכלליים — הוועד הלאומי והסוכנות היהודית . נציגי מפא"י , המפלגה הגדולה ביישוב , פעלו בכל הגופים האלה לא כפקידים אלא כנבחרי ציבור ושליחי תנועתם . אמנם במישור הלאומי והיישובי הוצבו המנהיגים המוכרים של המפלגה אבל בתחומי העלייה הממשית ,, הבכורה היתר . נתונה למיפעל החי — להסתדרות — בזה ראו הפעילים את עיקר 115 שליחותם . '' בכינוסי ההסתדרות , בוועידות , במועצות ובוועד הפועל עסקו לא רק בעניינים הסידוריים השוטפים , אלא קיימו ויכוחים רעיוניים נוקבים בשאלות השעה של היישוב , העם והמעמד . באותה תקופה נתגלו בקיעים במפא"י ומאז הוועידה שלה בכפר ויתקין ב 1942 העמיק הקרע עד לפרישתה של סיעה בי 116 ב . 1944 אחד מסלעי המחלוקת בתוך מפא"י ובינה לבין הגופים הרעיוניים האחרים ( סיעה , 'ב השומר הצעיר ופועלי ציון שמאל ) היה היחס לברית המועצות . עם פלישת הנאצים לברית המועצות ביוני 1941 גאה ביישוב גל של אהדה למדינה שניצבה מול הפאשיזם בלי...
אל הספר