מאמצע 1943 ובמשך כל שנת 1944 תכפו והלכו הקשרים עם ארץ ישראל . ביטו ; ם המוחשי היה בזרימה הגוברת של החבילות מטהראן . תמונת המצב שהשתנתה חליפות על רקע הכשלונות ומעקבי הנ . ו . ק . ד . נתקבלה בחוץ לארץ בצורה משובשת ש 3 ן המידע שנשלח באמצעות הדואר בוטא מחשש עינא בישא ברמזים ובסמלים שלא תמיד הובנו כהלכה . הדבר שבלבל במיוחד היה שינוי השמות והכתובות . מיברקיהם ומכתביהם של שלמה וסאליושה , לאחר שקיבלו את ריכוז העניינים לידיהם , במבט ראשון , יותר משנראו כמקור למידע , עלולים היו ליצ 1 ר דיסאינפו רמציה , מה גם ששמותיהם לא היו ידועים כל כך בארץ . ב 3 ביוני 1943 כתב שלמה במיברק : ,, רק אני ואשתי מטפלים בילדים ואין לי 96 במה לקיימם . " ב 9 ביוני הציגה את עצמה םאליושה במכתב למרחביה ודיווחה כי טוביה וחברו הצטרכו להשתחרר מהעבודה בגלל הקדחת" וכי האחריות עברה 97 " לידיה ולידי שלמה ו מבקשים עזרה . " ב 10 ביוני שלחה סאליושה מכתב לבת " עירה שביד מרדכי ובבקשה אותה להעבירו למרחביה הוסיפה : ,, אני כותבת אליו [ למרחביה ] תכופות אולם תשובות לא מקבלת . לאחרונה טוביה וחברו חולים והתפקיד נפל עלי . אני יודעת עד ...
אל הספר