החל מסוף 1941 ובמיוחד בקיץ 1942 נרתמו מיספר פעילים לתפקידים שלא איפשרו להם להיצמד למקום עבודה או למגורים קבועים . הדאגה לקיומם הוטלה על האירגון המחתרתי . פער המחירים שבין המזון המוקצב לבין השוק השחור העלה את ההוצאות . נוספו לזה ההוצאות להכנת תעודות מזוייפות והנסיעות שכללו תשלומי שוחד וכך נתהווה מצב שהצריך גיוס מתמיד של משאבים כספיים להבטחת סדירות הפעולה . הפעילים המרכזיים בתקופת טאשקנט ניסו לפעול בשתי דרכים , בתביעות ממרכזי התנועות בארץ ובסידור ,, טראנספרים , " היינו בקבלת כסף מיהודים ,, בעלי הון" שבמקום והעברת הוראה לארץ שהחוב ישולם שם לקרוביהם . הקשר עם ארץ ישראל התפתח בעצלתיים והנוסח השגור שהגיע משם היה 1 ד ,, אגים לכם . " תשובות אלה אמנם חיממו את הלב אך לא פתרו את הבעיות . במקור : גרויסע סוואלאטשעס . במקור : אוי תעל איך אייך זידלען ! ב 17 בדצמבר 1941 הועמד לראשונה לרשות האירגון , לפי הוראת המוסדות בארץ , סכום של 200 לא"י בשגרירות הפולנית בקויבישב , אך הידיעה לא הגיעה לחברים . ב 20 בדצמבר מסר דובקין לגבלבר 10 לא"י בשביל אוסקר הנדלר ויש 55 ספק רב אם הוא הצליח להעביר את הכסף לתעודתו...
אל הספר