החודשים שבין מארס לאוגוסט 1942 עמדו בסימן פינוי צבא אנדרס לפרס . אם ביציאת מארס לא היה עדיין ברור לאן פניהם מועדות , הרי לקראת אוגוסט כבר לא היו ספקות שהמדובר הוא בנטישת גבולות ברית המועצות . אין על כן פלא שרבבות יהודים יוצאי פולין נהרו אל נקודות הגיוס וכך גם החלוצים . הנדידה של מארס נתאפיינה במידה רבה של מקריות ובספוראדיות , בייחוד מפאת הוסר יד מארגנת לאחר המאסרים . בין אפריל למאי 1942 התחולל תהליך של התארגנות מחדש . במאי 1942 הכריזו על עצמם שלושה חברים בפגישתם בג'ומה כעל מזכירות מרכזית של השומר הצעיר : " היו אלה ישראל גלזר , מיכאל ליטוואק וש . קלס . " 1 מעמדם בין חבריהם לתנועה היקנה להם סמכות מוסרית גם בהכרעות חשובות " . המאסרים קטעו קשרים שהרי רק מעטים היו בסוד הדברים . אחד הלקחים שהופקו מהכשלון היה אימוץ העקרון של הגילוי , לאמי ר , שיתופם של האחראים ב נקודות" הגדולות בכל העניינים השוטפים החשובים . כן הוחלט על הפסקת " השימוש בדואר ועל הזדקקות בלבדית יקשרימ-שליחימ . עניין שדחיפותו גברה לאחר יציאת מארס של צבא אנדרס היה הבטחת האזרחות הפולנית של כל החברים ולשם כך יצאו שני חברים , בעלי...
אל הספר